גזעי בקר בישראל
גזעי בקר בישראל
רפת החלב מבוססת רובה ככולה על גזע הולשטיין-פריזי-ישראלי

(HOLSTEIN-FRIESIEN) שמקורו בהולנד ובגרמניה. גזע זה המצטיין בייצור חלב ורכיביו (חלבון, שומן), מהווה את המקור לבשר-בקר טרי בישראל אשר מספק לשוק מדי שנה כ- 30 אלף פרות תחלופה וכ- 50 עגלים לאחר פיטום. עגלים אלה משווקים לשחיטה בגיל 11-14 חודש, במשקל של 400-500 ק`ג ומשיגים תפוקת טבחה בשיעור של 56% ממשקלם החי. הם מאופיינים במיעוט שומן, בכושר גדילה בינוני וברמת כשרות בינונית-נמוכה בשחיטה, עקב חשיפתם הרבה לגורמי תחלואה לאורך חייהם.

מאחר וקצב התחלופה הממוצע בעדרי הבקר-לבשר הוא 10%-15% בשנה, נמצא מקום לשימוש נרחב בהרבעות של גזעי-בשר קלאסיים לצורך קבלת מכלואי בשר שנמצאו מתאימים לדרישות השוק בארץ. מכלואים אלה מצטיינים בקצב גדילה, מיעוט שומן ותפוקת בשר גבוהה בטבחה.

פרי הבשר הנפוצים ביותר כיום הם מגזעי `שרולה` (CHAROLA) ו`לימוזין`(LIMUSEEN) שמקורם בצרפת.

קבוצות עגלי רבייה טהורי-גזע מיובאות מדי שנה עבור מגדלי הבקר-לבשר, בנוסף למספר מוגבל של עגלי רבייה הגדלים במשקי טיפוח מקומיים המוצעים למכירה ומהווים את הבסיס הגנטי להכלאות בעדרי הבקר המסחריים.

העגלים ממכלואים אלה משווקים במשקלות של 450-550 ק`ג ומשיגים תפוקה של 59%-61% בטבחה בנוסף לרמת כשרות טובה, הנובעת מתהליך הגידול במרעה טבעי לאורך חלק ניכר מחייהם.

העגלות הנולדות ממכלואים אלה, אינן משמשות לתחלופה, אלא מועברות לפיטום קצר ומשווקות במשקל שנע בין 320-400 ק`ג, בעיקר למגזר הערבי.

כתוצאה משורה של תהליכים בתחומי הוטרינריה, הממשק והטיפוח, שעברו על עדר הבקר-לבשר בשנים האחרונות, החלו מספר משקים לשלב גזעי-בקר `עמידים` במגמות הטיפוח של עדרי פרות במרעה. באמצעות עגלות שיובאו לארץ מאוסטרליה, מקווים לשפר שורה של תכונות ביניהן: עמידות נגד טפילים ועקת-חום, קלוּת בהמלטה, `אמהוּת טובה` ואורך חיים רב יותר. הבולט מבין הגזעים שהובאו מאוסטרליה הוא גזע ה`דרוטמסטר` אשר משלב תכונות עמידות עם רמת ייצור סבירה ועשוי להתרחב ולתפוס חלק ממקומו של גזע ה`סימפורד` בעדרי הבקר במרעה.
העתקת קישור