כשרות בבית המטבחיים
כשרות בבית המטבחיים
בכורות
על-פי ההלכה, אסורה שחיטה של עגלים בכורים אשר נולדו וגדלו אצל יהודי. הפתרון שנמצא ומקובל כיום אצל המגדלים במגזר היהודי, המיעדים את הבקר לשחיטה כשרה, הוא לבצע הליך מכירה פורמלי של ה"בכורות" ל"גוי" וקניה של הבקר בחזרה.

הליך זה, צריך שייעשה בנוכחות הרב הממונה על אישור בני-הבקר, בצירוף כל האישורים הנדרשים להוכחת הביצוע.
לשאר בני הבקר הנמכרים במסלול שחיטה זה נדרשת הוכחה מתאימה למספר ההמלטה של האם. כלומר, כרטיס רישום ההמלטות של אם העגל המיועד לשחיטה.
שחיטה כשרה
מבוצעת בידי רב בית המטבחים, כאשר הבהמה שוכבת על גבה, על הסכין להיות חלק וללא כל פגם. פעולת השחיטה מבוצעת בתנועה אחת, ללא הפסקה וחותכת את עורקי הצוואר וקנה הנשימה.
על פי ההלכה בפרק "דיני הכשרות", נקבע שפגמים אשר נמצאים בגוף הבהמה אשר עלולים למנוע ממנה לחיות תקופה של 12 חודש - יגרמו להגדרתה כ"טרף". במידה שלא נמצאו פגמים, או שהממצאים בתהליך הבדיקה לא יפגעו במהלך חייה התקין של הבהמה למשך שנה נוספת, תהיה הבהמה "כשרה" או "חלקה".
בדיקת-פנים
לאחר שנוקז הדם והגופה הורדה מהמתקן שעליו נתלתה לצורך ניקוז הדם, מניחים את הגופה על עגלה כשהבטן פתוחה לכל אורכה ופונה כלפי מעלה.
בשלב זה נעשית בדיקת הפנים בידי שו"ב (שוחט ובודק), אשר מכניס את היד לפנים הגופה ובודק באמצעות מישוש את "בית הכוסות", על מנת לאתר גופים זרים, מורסות או פגמים אחרים אשר עלולים ל"הטריף" את הבהמה. כמו כן, נבדק באותה צורה בית החזה, בחלל שבין הריאות והלב לבין הסרעפת, לאיתור הדבקויות, צלקות, נקבים ופגמים אחרים, המעידים על תחלואה קודמת של הבהמה. במידה שלא נתגלו כל ממצאים בתהליך זה, מוגדרת הטבחה בהגדרה "חלק". במקרה שנמצאו ממצאים ברורים כגון: הדבקויות, נקבים ברקמת הריאה, או מורסות המעידות על תהליך דלקתי - מוכרזת הטבחה כ"טרף". באותם מקרים שבהם אין ממצאים ברורים, וקיים ספק באשר למהות הממצאים, מועברת ההחלטה לברור נוסף על "שולחן הכשרות", שבו מתבצעת "בדיקת חוץ".
בדיקת-חוץ
בתהליך זה מבצע השו"ב ניפוח של הריאות בלחץ אוויר, וע"י יציקת מים על פני הריאה, בודק כל אונה לאיתור בועות אוויר היוצאות מנקבים זעירים שנבעו ברקמה.
הליך זה נעשה על מנת לאשר או לשלול את תוצאות בדיקת הפנים, כאשר לא נתקבלה החלטה ברורה באשר לתוצאותיה.
בהתאם לתוצאות בדיקת החוץ, מתקבלת ההחלטה על רמת הכשרות (חלק, כשר, טרף) וחלקי הטבחה מוחתמים בחותמת המתאימה.

נושא ה"כשרות הארצית" מורכב, סבוך - ואינו חף מ"שיקולים זרים".
רבנות-ישראל היא האחראית לנושא הכשרות בבתי השחיטה בארץ, וברשותה היכולת להסמיך רבנות מקומית לביצוע ופקוח על השחיטה בתחום שיפוטה.
רבני העדות השונות נוקטים עמדות שונות ביחס למידת ההקפדה על תהליך השחיטה - והבדיקות המתלוות לעניין זה.
לחלק מהעדות מוקצים ימי שחיטה מיוחדים, בהם מגיע צוות שוחטים ובודקים מטעם העדה ומבצע בעצמו את כל תהליכי השחיטה והבדיקות של הבהמות הנשחטות, לאספקת בשר כשר עבור הקהילה.
מבין העדות הידועות כמחמירות במיוחד מוכרות: בית-יוסף, עטרה, שארית-ישראל ועוד.
העתקת קישור