סיווג טבחות בקר - תקן ישראלי 4421 אוגוסט 1999
סיווג טבחות בקר - תקן ישראלי 4421 אוגוסט 1999
ביום 29.1.2004 פורסמה בקובץ התקנות אכרזה של שר התעשייה והמסחר לפיה תקן ישראלי 4421- `סיווג טבחות בקר` מחודש אוגוסט 1999 - הפך לתקן רשמי. תוקפה של האכרזה האמורה 60 ימים מיום פרסומה (מצ`ב העתק האכרזה כפי שנתפרסמה בקובץ התקנות 6289).
תקן 4421- סיווג טבחות בקר נקבע כאמור כתקן ישראלי בחודש אוגוסט 1999. על פי האכרזה האמורה הפך עתה התקן מתקן ישראלי לתקן ישראלי רשמי.

1. סעיף 8 (א) לחוק התקנים, התשי`ג 1953 (להלן- `החוק`) מתיר לשר התעשיה והמסחר, לאחר התיעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, לקבוע בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי, אם נוכח כי הדבר דרוש למטרות המפורטות בחוק כגון שמירה על בריאות הציבור; שמירה על בטיחות הציבור; הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים ועוד.

2. סעיף (ה) לחוק קובע כי משהוכרז תקן כתקן רשמי, יהיה ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של שר התעשיה, המסחר ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי.

3. בעוד שהתקנים הישראליים, כפי שהם מתפרסמים על ידי מכון התקנים שהשימוש בהם מומלץ, הרי שתקן ישראלי רשמי- שלא כתקן ישראלי גרידא- גורר אחריו חובות של ממש. משהוכרז תקן ישראלי רשמי לעניינו של מצרך פלוני, מוטל איסור על כל אדם לייצר אותו מצרך, למוכרו, לייבאו, לייצאו או להשתמש בו בכל עבודה שהיא (הוא הדין, בשינויים המחויבים, לעניינו של תהליך עבודה) אלא אם מתאים המצרך (או תהליך העבודה) לדרישות התקן הרשמי (סעיף 9 (א) לחוק התקנים). העובר על איסורים אלה צפוי לעונש ולסנקציות נוספות (סעיף 17 לחוק התקנים) (ראה לענין זה בג`צ 53/96 תשלובת ח. אלוני בע`מ שר התעשייה והמסחר,פ`ד נב (2) עמ` 1).

4. בענייננו מדובר, כאמור, בתקן ישראלי 4421 שהפך עתה, על פי אכרזת שר התעשייה והמסחר לתקן רשמי. התקן הקובע סולם לסיווג טבחות של בקר בוגר.להלן תמצית הוראות התקן:`טבחה` מוגדרת בתקן כ`הגופה השלמה של בקר שחוט לאחר הקזת הדם, ללא קרביים וללא עור` המוצגת כמתואר בהגדרה (ראה סעיף 1.3.3 לתקן). `בקרבוגר` מוגדר כבקר שגילו מעל 12 חודשים. התקן קובע כי הטבחות של בקר בוגר ימוינו לקבוצות בהתאם למין הטבחה ופרמטרים נוספים שנקבעו בתקן (ראה סעיף 1.4 לתקן).התקן קובע כי טבחות בקר יסווגו על ידי הערכה עוקבת של מבנה הטבחה ורמת כיסוי השומן (ראה סעיף 2.1.1 לתקן). אמות המידה לסיווג הטבחות נקבעו בטבלאות 2-5 לתקן ותוך שימוש בניספח ב` לתקן כעזר חזותי לפי הצורך. הסיווג לפי אמות המידה האמורות יתבצע, ככל האפשר, מיד לאחר השחיטה, בבית המטבחים שבו בוצעה השחיטה (סעיף 2.1.2 לתקן). סימון הטבחה יתבצע בהטבחה של סימן הזיהוי לפי מין, סימן הזיהוי לפי דרגת המבנה וסימן הזיהוי לפי רמת כיסוי השומן. נתחי טבחות או נתחי חצאי טבחות יסומנו, לפי אותם סימני זיהוי, באופן שכל נתח יזוהה בודאות (ראה סעיף 2.2.2 לתקן).התקן קובע הוראות בדבר אופן הצגת הטבחה לשם קביעת מחיר השוק (ראה פירוט בסעיף 2.3 לתקן) והוראות בדבר הסרת שומן חיצוני (ראה סעיף 2.4 לתקן).

5. בהתאם להוראות חוק התקנים משהוכרז התקן כתקן רשמי, חלה מיום כניסת התקן לתוקף, דהיינו, מיום 29.3.2004, חובה על סימונן של טבחות, חצאי טבחות ונתחים קמעונאים, באופן המפורט בתקן. החל מאותו מועד חל האיסור על ייצור, מכירה, ייבוא, ייצוא וכיוצ`ב אלא בהתאם להוראות התקן.
את התקן ניתן לקבל במכון התקנים הישראלי
הסקירה נכתבה על ידי עו`ד רן בלקין
העתקת קישור