עסקי בקר תחת אש

עסקי בקר תחת אש

15/09/2006

מיד עם כניסתה של הפסקת האש לתוקפה, מיהרנו אל חברינו בצפון בעלי איטליזים וגם מגדלים כדי לשאול לשלומם ולהתעניין איך העבירו בבית ובעסק את התקופה הקשה של ימי המלחמה.

מאת: חופית מנו-פדלון

 

פנינו אל איבט דהן מאיטליז דהן טירת הכרמל:

"בשבוע הראשון, אנשים פחדו לצאת מהבית ולכן לא פתחנו כלל את העסק. לא היה טעם. היתה ירידה חזקה במכירות. אחר כך, הטילים באזור שלנו קצת נרגעו, תכיפותם ירדה ואנשים העזו לצאת לקניות ולרחובות. כדי להגביר את המכירות עברנו להזמנות טלפוניות.

"בשבועיים הראשונים היתה בעיה באספקה של בקר טרי. המשחטות נפגעו מהטילים ובית המטבחיים שקרוב למחסני הרכבת הושבת לאחר פגיעת הטיל. רק אחרי שבועיים היה לנו ממש בשר למכור כמו לפני המלחמה. אגב, כבש עד היום אין להשיג בכל אזור הצפון.

"באופן פרטי, היו הרבה חרדות מצד אחד והרבה תקווה ותפילה שהכול יעבור בשלום וכמה שפחות חיילים שלנו יפגעו. גם הבן שלנו היה בחזית - בגזרה המערבית, ואני שמחה מאוד שעכשיו הוא בבית".

 

עוזי מאטליז עוזי לוי בנהריה מספר:

"אנשים נהרו מנהריה החוצה. העיר היתה ממש ריקה. פתחנו רק לחצי יום בשביל אלה שנשארו בעיר. בנוסף, התקשרנו ללקוחות הקבועים שלנו והצענו להם משלוחים. בשבועיים האחרונים לא פתחנו בכלל מכיוון שפינו את כולם ולא היה למי למכור.

"מבחינת אספקת הבשר היו שתי בעיות: מצד אחד, לא הייתה אספקה, מצד שני, נזרק הרבה מאוד בשר טרי כיוון שלא היה למי למכור.

היום, לאחר שהמלחמה הסתיימה, אנחנו מנהלים מלחמה כלכלית בעיקר. הבנקים מחזירים לנו צ'קים ופוגעים באשראי שלנו מול הספקים. אנחנו גם לא מקבלים אשראי מהבנק והריבית על ההלוואות גבוהה מאוד. ".

 

גם הבקר וגם הבוקרים

"המגדלים ביישובי קו העימות הושפעו מהמלחמה בכמה מישורים", מפרט חיים דיין, מנכ"ל אמב"ל ונציגם של מגדלי ובוקרי הגליל העליון והגולן: "ראשית, ניהול העדר נפגע בשל הצורך להישאר במרחבים מוגנים וכתוצאה מכך היתה תמותה של עשרות פרות בתקופת הלחימה.

"שנית, עשרות אלפי דונמים של מרעה טבעי נשרפו והדבר מצריך מהמגדלים לקנות הרבה מאוד מתקני האבסה מלאכותיים.

"ולבסוף, כנזק עקיף, בגלל פעולות צבאיות וחדירה של הצבא לשטחים פרטיים, נהרסו גדרות של מטעים, והבקר הסתובב שם בחופשיות והרס מטעים".

 

ברביקיו לסוף המלחמה

ביום סיום המלחמה השאירו מגדלי הצפון לרגע את המחשבות על הנזקים הכבדים מאחור והתארגנו יחד עם "אדום אדום" של תנובה לארח את החיילים היוצאים מלבנון. "הכנו ברביקיו ענק לכ-400 חיילי גדוד שיריון", מספר דיין. "הארוחה התקיימה בשטחי הכינוס של צה"ל באזור מלכיה ויראון כאות תודה לחיילים וגם כי נודע לנו שהם לא אכלו מספיק... הברביקיו חיזק ללא ספק את הגוף וגם את המורל של החיילים העייפים אחרי ימים של לחימה".
העתקת קישור